פסק-דין בתיק ס"ע 40531-09-11

כללי

1.         התובעת החלה עבודתה בנתבעת ביום 23.3.10.

2.         בחודש 05/10 הודיעה התובעת לנתבעת כי היא בהיריון.

3.         מיום 1.6.10 עד 4.6.10 נעדרה התובעת מפאת מחלה. מהתיעוד הרפואי עולה כי התובעת לא אושפזה בבי"ח כפי שנטען בסיכומיה (סע' 7).

4.         ביום 6.6.10 נערכה שיחה בין התובעת לגורמים בנתבעת בנוגע לסיום העסקתה של התובעת. בעקבות השיחה יצא לתובעת מכתב פיטורים ביום 6.6.10 (להלן "הפיטורים הראשונים").

לבקשת התובעת, ביום 7.6.10 השהתה הנתבעת את הפיטורים הראשונים, והתובעת עבדה בפועל עד ליום 27.7.10, עת יצאה לחופשת מחלה. במכתב מיום 8.6.10 שעניינו סיכום פגישה עם התובעת מיום 7.6.10 נכתב:

"בהמשך לסיכום פגישתנו מיום 7.6.10, הנני להודיעך למען הסדר הטוב, כי הודעת הפיטורים שנמסרה בידיך ביום אתמול, 6.6.10, מושהית בזאת וכי תחזרי לעבודה בחברתנו לתקופת נסיון עד ליום 30.6.10.

בסמוך לאותו מועד יערך דיון מחודש בעניינך.

בתקווה להמשך דרך צלחה."

5.         ביום 12.8.10, וטרם שבה התובעת מחופשת המחלה, הודיעה הנתבעת לתובעת על פיטוריה. במכתב הפיטורים מיום 12.8.10 צויין:

"לאחר הודעת הפיטורים הראשונה שניתנה לך ביום 6.6.2010, והשימוע שנערך לך, ביקשת ממני לשוב ולשקול את הפיטורים. נחישותך למנוע את הפיטורים והבטחתך כי תשפרי את עבודתך ויחסך לעבודה הביאוני להעניק לך תקופת ניסיון עד לסוף חודש יוני.

במהלך תקופה זו אכן שיפרת את ביצועייך ואת יחסך למטלותיך, ואולם, מיד בחלוף תקופת הניסיון, שבת להפגין יחסי עבודה לקויים, מוסר עבודה ירוד, זלזול בעבודתך ובממונים עליך והתנהלות בניגוד לציפיות הסבירות של מעסיק מעובדו.

לאחרונה, את נעדרת מעבודתך מבלי להודיע מהות חסרונך  ו/או מבלי להציג כל אישור מחלה כנדרש על פי חוק.  אנו רואים בהתנהגותך כאמור זניחה של מקום עבודתך.

                        לאור כל האמור לעיל, עבודתך תופסק מיידית, החל מיום מכתבי זה. "

6.         לטענת התובעת, פוטרה בשל הריונה, בחוסר תום לב, ללא שימוע ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

            התובעת תובעת בתביעה זו הפרשי שכר עבודה עד ליום הלידה (5.12.10), הפסד דמי לידה, שכר עבודה לתקופה המוגנת מפיטורים שלאחר חופשת הלידה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה ופיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוגמת נפש.

7.         לטענת הנתבעת, פיטורי התובעת אינם קשורים להריונה אלא לחוסר שביעות הרצון מעבודתה ומהתייחסותה למקום העבודה. משאין כל קשר בין הפיטורים וההיריון, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

הכרעה

8.         לשם הכרעה בסוגייה, אם פוטרה התובעת מחמת הריונה (בטרם חלוף 6 חדשים לעבודתה אצל הנתבעת), על התובעת להביא ראשית ראיה כי לא היתה כל סיבה לפטרה. ככל שתוכיח זאת, יעבור הנטל אל הנתבעת להוכיח, כי פעלה שלא בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.